יום שבת, 10 בספטמבר 2011

אפשר להגיע לשום מקום?

כשמתבגרים העצב שוקע עמוק יותר
המסיכות היפות מתעבות
רק באור הנכון אפשר לראות לתוך העיניים
את שלולית הדמעות שיבשה
רק בלילות בודדים אפשר לחוש
את הצער חובט והולם כלפי חוץ
חלומות מלחמות מתחוללים ומאיצים את הדופק
בשעות בין ערביים קשות
אין זה הפחד אלא הייאוש
במסווה של טירוף שמח
בלי האמת שננעלה מאחור
אי אפשר להתקדם, אי אפשר להגיע לשום מקום


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה