יום רביעי, 19 בינואר 2011

הרהורים על רגשות וכאב



כשמישהו שובר רגל או נחתך קל לראות את הכאב שלו, כולם סביבו מכרכרים בחיבוקים ותשומת לב אקסטרה כדי שירגיש טוב ויתעודד, כשכואב הראש או אם חולים בשפעת יש שלל תרופות משככות מתפנקים עם תה ומרק ומתכרבלים במיטה, אבל כשנשבר הלב או אפילו רק צובט זה כואב ואין לזה תרופה וקל לשכוח שיש כאן פצוע שמנסה להחלים את הכאב הזה לא רואים מבחוץ ולא מקבלים עליו אישור מחלה ולנוח במיטה.

כשכואב בנפש זה תמיד קשור בעוד אדם וזה אותו אדם שרצית לאהוב כי הוא עשה לך כל כך טוב זה שנגע בך מעבר לשכבות ההגנה, אותו אחד שרק עבורו הסכמת לחשוף את נשמתך, סביר להניח שהוא או היא הרגישו דברים דומים עד הפציעה.
כשהלב נפגע הדבר הכי טבעי הוא לחפש את הגורם ולקרוא לו הפוגע, ועוד יותר טבעי לחפש את החלק החסר ולנסות להחזיר אותו למקום, אבל מה לעשות שהחלק הזה כנראה נמצא בדיוק אצל זה שכבר אי אפשר להמשיך איתו ולא משנה אם בגלל שטות או חוסר ברירה כשחותכים זה אף פעם לא מתחבר בחזרה באופן מושלם, תמיד תישאר צלקת, ולכן הכי טוב לתת ללב את הזמן להגליד בעצמו ולהשאיר מקום למשהו חדש בעתיד שימלא אותו.

ההיגיון מזהיר אותנו עשרות פעמים ואנחנו מכירים את הלב שלנו כל כך טוב, הוא רגיש ואנחנו עלולים לפגוע בו כל כך בקלות, אנחנו לא תמיד זוכרים שגם למישהו אחר יש לב דומה שיודע להתפוצץ ולכאוב. כשנותנים למישהו לגעת לנו בלב אם זה הדדי אז גם אנחנו מקבלים קצת אחריות על הלב שלו, והכי קל לשכוח את האחריות הזו כשרוצים בעיקר לכייף.
כשהרגש משתלט מסתבר שקשה ואולי כמעט בלתי אפשרי שלא לעשות כמה שטויות וטעויות בדרך, עוד לא שמעתי על הרבה מקרים שזוג נפרדו ולא היו נפגעים מישהו תמיד נפגע וגם לצד שיוזם את הניתוק בסופו של דבר קשה גם אם היוזם לא הרגיש או לא רגיש כמו הצד השני.

ובסך הכול יש לי כמה מסקנות:
אהבה זה כן משחק- כן משחקים ברגשות כי אי אפשר להימנע מזה, לשחק זה כיף אבל בסוף מישהו מפסיד ולכל משחק טוב יש גם סוף שצריך לסדר ולנקות אחרי, ולמשחקים שאין סוף יש תמיד עליות וירידות.
אנחנו לא רוצים לקחת אחריות על הנפש של מישהו אחר, וברור שאנחנו לא מעוניינים לפגוע במישהו אחר במיוחד לא אם אנחנו רואים בו ראוי לקרבתנו, אבל זה ככה בכל מקרה.
הכי חשוב זה לא לשקר גם לא לעצמינו ולקוות שבאותה מידה יהיו כנים איתנו.

אני השתמשתי בטקטיקה מצוינת כדי להגן על הלב שלי, אני שמה אותו בחלון לראווה, הוא עוד לא הגליד אבל אי אפשר באמת לגעת בו אולי להכתים את הזגוגית בניסיון, יום אחד ישדדו לי אותו משם
ויתחיל משחק חדש ומסוכן, וזה אף פעם לא אותו דבר.